החלטה בתיק בש"פ 9006/03

           בפני בקשה, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התש"ו-1996, להארכת מעצרו של המשיב מס' 1  בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו - לפי המוקדם.

           ביום 21.07.02 הוגש נגד המשיב מס' 1 ואחיו ליאור סויסה (להלן:המשיב מס' 2) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום בתפ"ח 991/02, המייחס להם עבירות של קשירת קשר לבצע פשע, שוד מזויין בחבורה ורצח תוך כדי ביצוע עבירה.

           על פי הנטען בכתב האישום המשיבים עבדו בסניף "בורגר ראנץ'" בקניון האדום באילת (להלן:הסניף). אילנית נחמני ז"ל (להלן: המנוחה) עבדה באותה תקופה כמנהלת ואחראית משמרת בסניף. בתאריך 19.09.02 או עובר למועד זה, קשרו המשיבים קשר לשדוד את הפדיון היומי של הסניף. בסמוך לסגירת הסניף התקשר המשיב מס'  2 שעבד בסניף אותה עת, והודיע למשיב מס' 1 שאחראית המשמרת, המנוחה, נותרה לבדה בסניף. המשיב מס' 1 הגיע למקום. מי מהמשיבים שכיסה פניו במסיכה והיה גם מצוייד במוט ברזל, דרש מהמנוחה את הפדיון. המשיב הנוסף המתין בסמיכות מקום. המנוחה התנגדה ומשכה המסיכה מעל פניו של אותו משיב, אז הוא הכה אותה בראשה במוט ברזל תשע פעמים וגרם למותה. אחר הדברים אלה, גנבו המשיבים את פדיון הסניף (כסף מזומן, שוברים של כרטיסי אשראי ועוד).

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה והורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

           ביום 20.07.03 האריך בית משפט זה, בפעם הראשונה, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, מתוך תקווה, כי בית המשפט המחוזי יעשה כל מאמץ לסיים את המשפט בהכרעת דין בגדרי ההארכה המבוקשת (ראה בש"פ 6258/03 מדינת ישראל נ' אהוד סויסה ואח', לא פורסם). תקוותי לא התממשה במציאות,  וכעת אפנה לבדיקת ההתפתחויות בתיק מאז הארכת המעצר הראשונה. ביום 2.09.03 הסתיימה עדותו של המשיב מס' 1, והמשיב מס' 2 הודיע כי בכוונתו להעיד בישיבה הקבועה ליום 9.09.03. בישיבה הנ"ל הודיע המשיב מס' 2 כי חזר בו מכוונתו, וכי החליט שלא להעיד. הדיון נדחה לתאריך 24.09.03 לסיום פרשת ההגנה. כן, נקבעו שני דיונים נוספים: 8.10.03 לסיכומי התביעה; 21.10.03 לסיכומי ההגנה. והנה, לבקשת ההגנה בוטל הדיון שהיה קבוע ליום 24.09.03, ובית המשפט הורה על שמיעת עדי ההגנה בישיבה הקרובה הקבועה ליום 8.10.03 ועל שמיעת סיכומי התביעה במועד זה. אך גם הדיון הקבוע ליום 8.10.03 בוטל לבקשת ההגנה. כעת נותרו שתי ישיבות הקבועות ליום 21.10.03 ו-22.10.03, אשר מיועדות להשמעת סיכומי הצדדים.

           כעת מונחת בפני בקשתה השניה של המבקשת להארכת מעצרו של המשיב מס' 1, בתשעים ימים נוספים מעבר לתקופה של תשעת החודשים. וזאת לאחר שמעצרו של המשיב מס' 2 הוארך בהסכמתו בתשעים ימים נוספים שמניינם מיום 19.10.03

           ב"כ המדינה ביקש להיעתר לבקשה נוכח מסוכנותו הרבה של המשיב מס' 1, כפי שהיא נלמדת מן העבירות המיוחסות לו ולמשיב מס' 2 בכתב האישום ומנסיבות ביצוען. וכמו כן, לאור העובדה כי משפטם של המשיבים יסתיים בוודאות בתוך הארכת המעצר המבוקשת.

           ב"כ המשיב מס' 1 התנגד לבקשה וניסה לשכנעני, כי חל כרסום ממשי בראיות התביעה. ויש בכך כדי להביא לשחרורו המיידי של המשיב מס' 1. 

           לאחר שעיינתי בבקשה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ולאור העובדה כי שמיעת משפטם של המשיבים אמורה להסתיים בתאריך 22.10.03, כך שלמעשה הכרעת הדין בעניינים אמורה להינתן בקרוב, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות שנוצרו יש מקום להעתר לבקשת המדינה.

           אשר על כן ולאור האמור לעיל אני מחליט בזה לקבל את בקשת המדינה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב מס' 1 בתשעים יום שמניינם מיום 19.10.03 או עד למתן פסק דין בעניינו בת.פ. 991/02 בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם מביניהם.

           ניתנה היום, ‏‏י"ז תשרי, תשס"ד (13.10.2003).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: